1
אלה הדברים. כתב הרמב"ן בשביל שזה הדור היה לו ליכנס לארץ ביאר להם רוב מצות התורה הצריכות לישראל ולא הזכיר כאן לא מעשה הקרבנות ולא טהרת הכהנים כי כבר ביאר אותו להן והכהנים זריזין הן אבל לישראל יזהיר ברוב המצות הצריכים להם פעמים להוסיף להם ביאור ופעמים להרבות בהן אזהרות כע"ז שמזהיר בה כמה פעמים זו אחר זו וכן יש בספר הזה קצת מצות שלא נזכרו כלל במקום אחר כגון ייבום ומוציא שם רע וזולתם וכבר נאמרו לו כולם בסיני או באהל מועד בשנה שניי' קודם שילוח מרגלים כי בערבות מואב לא נתחדש לו כ"א אלה דברי הברית ועל כן לא נאמר בספר הזה וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל או דבר אל בני ישראל מצוה פלונית ומה שלא נכתב בספרים הראשונים שידבר אל יוצאי מצרים כי אולי לא נהגו באותן הדורות רק בארץ אע"פ שהן מצות הנוהגות בגוף כמו נסכים? או מפני שאינן תדירות לא הזכירם רק בבנים נוחלי הארץ. וקודם שהתחיל להם בביאור התורה התחיל להוכיחם ולהזכיר עונותיהם כמה ימרוהו במדבר והוא נהג עמהם במדת הרחמים להודיע חסדיו ועוד להוכיחם שלא יחזרו לקלקולם ולחזק לבם בהודיעם כי במדת רחמים יתנהג עמהם שלא יאמר אדם לא נוכל לרשת את הארץ כי אין אדם אשר יעשה טוב ולא יחטא והנה מדת הדין מיד מתוחה כנגדו ולכן הודיעם שהקב"ה רחמן מלא רחמים וממנו יתברך סיוע ועזר לבני אדם בעבודתו:
2
אלה הדברים. חוזר על כל המצות שבספר הזה כמו שמפורש בעבר הירדן וגו' והיה ראוי שיאמר ויאמר משה ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר ומצינו ביוסף שתחסר האמירה כגון כי הפרני אלקים שפירושו כי אמר. והזכיר זה לומר כי אחרי שנתן לנו הקב"ה עשרת הדברים אמר רב לכם שבת בהר הזה והיינו ראויים מיד לעבור הירדן ולכבוש הארץ וחטאתיכם גרמו לכם שנתעכבתם. ונמשכו דברי הפתיחה הזאת עד שהשלים בהם בפסוק ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום וגו' אשר ה' אלקיך נותן לך כל הימים אז קרא משה לכל ישראל שהיו לפניו ואמר שמע ישראל את החוקים אשר אנכי דבר באזניכם היום והתחיל בביאור עשרת הדברים ואחרי כן הודיעם ייחוד השם שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד וכל המצות שבספר הזה ולכן פי' בכאן אשר דבר משה אל כל ישראל ולפנים ויקרא משה אל כל ישראל כי באור התורה תשלום המצות צריך להיות במעמד כולם כאשר היה במתן תורה ובשביל שהאריך בפתיחה הזאת חזר הכתוב למקום שפסק בתחילת ביאור התורה ואמר וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל אלה העדות והחוקים וגו' והזכיר בכאן ב' דברים אמר שדבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. וזה רמז למצות שבספר הזה שלא נזכרו בתורה עד הנה ואמר שהם ככל אשר צוה ה' ולא הוסיף ולא גרע בהם והזכיר זה בשביל שלא אמר בהם וידבר ה' אל משה לאמר ולכן כלל אותם עתה ואמר ככל אשר נצטווה בהם מפי הקב"ה. ואמר עוד הואיל משה באר וגו' וזה רמז לאותם מצות שנאמרו כבר וחוזר לבאר אותם ולחדש בהם דברים. ופי' הואיל שמעצמו ראה ונראה לו לעשות כן ולא צוהו השם בזה מלשון הואל נא ולין הואלנו ונשב וכן רבים:
3
במדבר. בשביל שלא היו עתה במדבר שכבר נכנסו בערבות מואב פי' אנקלוס שכל אלו הם רמזים פי' שדבר אליהם בעבר הירדן מה שחטאו במדבר ובכל אלו המקומות:
